עזרה
תשובות מהירות לשאלות הנפוצות ביותר.
מישהו רוצה לדבר איתך בפרטיות דרך Solo2. הקישור שקיבלת הוא הזמנה אישית ליצירת ערוץ תקשורת מוצפן ביניכם. אף אחד אחר לא יכול לקרוא את מה שאתם אומרים זה לזה — אפילו לא אנחנו.
- פתח את הקישור בדפדפן שלך (Chrome, Safari, Firefox — כולם מתאימים)
- צור את החשבון שלך: בחר שם משתמש (יכול להיות מומצא) וסיסמה
- החיבור עם האדם שהזמין אותך ייווצר באופן אוטומטי
אין צורך להוריד שום דבר מאף חנות. אין צורך לתת את מספר הטלפון או האימייל שלך. אין צורך לשלם כלום — 7 הימים הראשונים בחינם. כל מה שתכתבו עובר ישירות ממכשיר אחד לשני, מבלי לעבור דרך אף שרת.
Solo2 עובד ישירות בדפדפן, בלי להוריד שום דבר מחנות אפליקציות. אבל אם רוצים לקבל התראות (נגיעות) או להחזיק אותו כאפליקציה במסך הבית, צריך להתקין. זה לוקח רק דקה.
חשוב באייפון
התקינו את Solo2 על מסך הבית לפני יצירת חשבון. אם תיצרו חשבון מהדפדפן קודם, הנתונים שלך יישארו בתוך Safari, בנפרד מהאפליקציה המותקנת. התראות גם לא יעבדו מהדפדפן. זו התנהגות סטנדרטית של מערכות הפעלה ניידות, לא מגבלה של Solo2.
באייפון (Safari):
- פתחו את solo2.net ב-Safari
- לחצו על כפתור השיתוף (ריבוע עם חץ למעלה)
- לחצו על "הוסף למסך הבית"
- פתחו את Solo2 מהאייקון החדש
- עכשיו צרו את החשבון מהאפליקציה המותקנת
באנדרואיד:
הדפדפן מציע ישירות "התקן אפליקציה" בביקור הראשון ב-Solo2. קבלו את ההתקנה וצרו את החשבון מהאפליקציה המותקנת.
במחשב:
אין צורך להתקין דבר. Solo2 עובד ישירות בדפדפן. התראות עובדות בכל דפדפני המחשב.
הנתונים שלך חיים בתוך דפדפן יחיד
Solo2 שומר את כל הנתונים שלכם — הודעות, קבצים, אנשי קשר — מוצפנים בתוך הדפדפן שבו יצרת את החשבון. אם אתה משתמש ב-Chrome, הנתונים שלך ב-Chrome. אם תפתח Firefox באותו מחשב, שם Solo2 יתחיל ריק. זה כמו כספת מובנית בקיר של בית: אם עוברים דירה, הכספת נשארת בבית הישן. לכן חשוב לבחור היכן יוצרים חשבון ולא להחליף דפדפן אחר כך.
- אדם אחד פותח את Solo2 ולוחץ על שיתוף (קוד QR מופיע)
- האדם השני פותח את Solo2 ולוחץ על סריקה
- כוונו את המצלמה ל-QR ← נשמע צפצוף ← מוכן! הבקשה נשלחת אוטומטית
- האדם הראשון מקבל את הבקשה והמנהרה נוצרת
אפשרות א' — שליחת קישור:
- פתחו את Solo2 ולחצו על שיתוף
- שלחו את הקישור בכל דרך (אימייל, הודעות, SMS...)
- האדם השני פותח את הקישור, נכנס ל-Solo2 ומקבל את החיבור
אפשרות ב' — שליחת צילום מסך של QR:
- פתחו את Solo2 ולחצו על שיתוף (ה-QR שלכם מופיע)
- צלמו צילום מסך ושלחו בכל דרך
- האדם השני פותח את Solo2, לוחץ על סריקה, אז "טעינת QR מתמונה"
- בחרו את צילום המסך ← החיבור נוצר אוטומטית
אפשר לגרור תמונת QR? (רק במחשב)
כן. עם הסורק פתוח, גררו תמונה עם קוד QR מכל תיקייה או אפליקציה ושחררו על אזור המצלמה.
7 הימים הראשונים הם בחינם. כל הפונקציות, ללא הגבלות, ללא כרטיס. לאחר מכן, השירות מנוכה אוטומטית מהיתרה שלכם — המחיר הנוכחי נמצא במחירים.
אם היתרה מגיעה לאפס, עדיין אפשר להיכנס ל-Solo2 ולקרוא את ההודעות שלך. אבל לא תוכלו לתקשר עד שתטענו מחדש.
אם נגמר לך היתרה, יש לך 90 ימי חסד. אם אחרי 90 הימים האלה לא טענת מחדש, ההרשמה שלך נמחקת מהשרת. אבל הנתונים המקומיים שלך — הודעות, קבצים ואנשי קשר — נשארים במכשיר שלך. הם שלך לנצח.
אם שמרתם את הזהות הקריפטוגרפית שלכם (24 מילות השחזור או קוד ה-QR המקביל), תמיד תוכל לפתוח את ההודעות שלך, אפילו בלי חשבון פעיל.
כן. Solo2 הוא תקשורת ישירה, כמו שיחת טלפון. הודעות עוברות מהמכשיר שלכם למכשיר של האדם השני בלי לעבור דרך שום שרת. כדי שזה יעבוד, שניכם צריכים להיות מחוברים בו-זמנית.
אם איש הקשר שלכם לא מחובר, ההודעה ממתינה במכשיר שלכם. כששניכם מחוברים, היא נמסרת מיד.
אפשר לשלוח נגיעה — התראה שמודיעה לצד השני שאתם רוצים לדבר. כשיתחבר, תוכלו לתקשר.
חשבו על זה כמו על שיחת טלפון: אם האדם השני לא עונה, זה לא שהטלפון שבור — הוא פשוט לא זמין. עם Solo2 זה אותו הדבר. והיתרון הוא שכאשר אתם סוף סוף מתחברים, השיחה פרטית לחלוטין. אף אחד לא מקשיב. אף אחד לא מקליט. אף אחד לא יודע שהיא הייתה קיימת.
הנתונים שלכם נמצאים במכשיר שלכם, לא בשרת שלנו. אם תאבדו את המכשיר היחיד ואין לכם עותק, ההודעות אובדות. זו לא תקלה: זו אבטחה. אלה הנתונים שלכם, במכשירים שלכם, לא שלנו.
הגנו על עצמכם: השתמשו בשני מכשירים
כשאתם מחוברים בשני מכשירים בו-זמנית, Solo2 מסנכרן אוטומטית את ההודעות, הקבצים ואנשי הקשר שלך. אם תאבדו אחד, לשני יש את העותק שלכם. אין צורך לעשות דבר — הסנכרון אוטומטי כל עוד שניהם פעילים.
צרו גיבויים
בנוסף לשימוש בשני מכשירים, אפשר לייצא עותק של הזהות הקריפטוגרפית ושל כל הנתונים שלך לכל אמצעי חיצוני שבבעלותכם ובשליטתכם המלאה. היזהרו עם הסיסמאות של הגיבויים האלה: הן המפתח לזהות שלכם.
הזהות הקריפטוגרפית שלך (24 המילים שלך או קוד ה-QR המקביל) מאפשרת לך לשחזר את זהותך מכל מכשיר. רשום אותן על נייר ושמור אותן במקום בטוח. תמצא אותן ב-«הנתונים שלי → הצג את 24 המילים שלך».
Solo2 לא מאפשר למחזיק המפתחות של מערכת ההפעלה שלך (Apple Keychain, Google Password Manager) לשמור את פרטי הכניסה שלך. זו לא תקלה — זו החלטה עקרונית.
Solo2 מבטיח שלא נשאר שום עקבה מהפעילות שלך מחוץ לשליטתך. פרטי כניסה שמורים במחזיק מפתחות חיצוני נגישים ליצרן מערכת ההפעלה שלך, ולכל מי שיש לו גישה למכשיר שלך ולטביעת האצבע או ל-Face ID שלך.
שם המשתמש והסיסמה שלך קיימים רק בזיכרון שלך ובמכשיר שלך — אם אתה מחליט כך.
אבטחה מקסימלית
בהגדרות תמצא את מתג האבטחה המקסימלית. כשהוא מופעל, Solo2 מבקש את הסיסמה בכל פעם שאתה פותח את האפליקציה — הסשן נסגר אוטומטית. כשהוא כבוי, Solo2 זוכר את הסשן במכשיר ואתה נכנס ישירות.
משתף את המכשיר עם אנשים אחרים? השאר את האבטחה המקסימלית מופעלת. רק אתה משתמש בטלפון? כבה אותה כדי להיכנס בנגיעה אחת.
לא. אפילו אנחנו לא יכולים לעשות את זה. ל-Solo2 אין שום מנגנון לביטול הגישה שלך מרחוק — וזו החלטה מכוונת.
הנתונים שלך. 24 מילות השחזור שלך נותנות לך גישה לנתונים שלך תמיד, ללא תלות בקיום או בתפקוד השרת. אף אחד — לא שופט, לא מנהל מערכת, לא אנחנו — יכול לקחת ממך את המפתח הזה.
מה קורה אם אני מאבד את הטלפון?
ההגנה על המכשיר שלך היא ה-PIN, טביעת האצבע או ה-Face ID שאתה מגדיר. Solo2 לא מוסיף "כפתור חירום" מרחוק, כי זה היה אומר שמישהו — גם אם זה אנחנו — יכול להחליט מי ניגש לנתונים שלך ומי לא. אם למישהו אחר יש גישה לטלפון הפתוח שלך, הבעיה קודמת לכל אפליקציה.
אם יש לך את 24 המילים שלך או ה-QR המקביל, אתה יכול לשחזר את הזהות שלך בכל מכשיר חדש. אבל זהות זה לא אותו דבר כמו נתונים: במכשיר חדש, אתה זה אתה, אבל עדיין ללא הודעות או קבצים. הנתונים שלך קיימים רק במכשירים שבהם היו לך. הדרך היחידה לשחזר אותם היא ששני מכשירים יהיו פעילים בו-זמנית — הם מזהים זה את זה אוטומטית ומסנכרנים את כל המידע — או דרך הגיבויים שעשית.
כיום, Solo2 היא אפליקציית רשת: היא אינה מורדת מאף חנות. המשמעות היא שגם Apple וגם Google לא יודעות שאתה משתמש בה. לא נשאר רישום בהיסטוריית הרכישות שלך, לא בחשבון ה-Apple או ה-Google שלך, ולא בשום שרת חיצוני. אנו מכינים גם מסלול דרך החנויות, כאפשרות שנייה - אם תבחר בו כשהוא יהיה זמין, העקבות המוסברים להלן יחולו; המסלול הישיר ימשיך להתקיים, פרטי באותה מידה.
אם אתה מתקין את Solo2 במסך הבית שלך
מופיע אייקון במסך הבית שלך, בדיוק כמו כל אפליקציה אחרת. אבל ההבדל הוא שהאייקון הזה לא מקושר לשום חשבון Apple או Google. אם תמחק את Solo2 מהמכשיר, הכול נעלם: האייקון, נתוני הדפדפן והודעות וקבצי ה-Solo2 שלך. לא נשאר כלום.
אם זו הייתה אפליקציית חנות
כל אפליקציה שמורידים מה-App Store או Google Play נרשמת לצמיתות בהיסטוריית הרכישות שלך, גם אם מוחקים אותה אחר כך. Apple או Google יודעים שהתקנת אותה, מתי ובאיזה מכשיר. כל מי שיש לו גישה לחשבון המשפחתי שלך יכול לראות את זה.
האדם היחיד שיכול לדעת שאתה משתמש ב-Solo2 הוא מישהו שמחזיק את הטלפון שלך ביד ורואה את האייקון. אין שום רישום מרכזי בשום מקום. פשוט ככה.
לא. אף אחד לא יכול. לא אנחנו, לא ספק האינטרנט שלך, לא שום ממשלה. זו לא הבטחה — זו חוסר אפשרות טכנית.
ההודעות שלך מוצפנות במכשיר שלך באמצעות מפתחות שקיימים רק במכשירים של המשתתפים. השרת של Solo2 לא משתתף בשיחה ולא מאחסן דבר. גם אם מישהו יירט את התעבורה, הוא יראה רק נתונים מוצפנים שאי אפשר לפענח.
האדם היחיד שיכול לקרוא את ההודעות שלך הוא האדם שאתה מדבר איתו. פשוט ככה.
היא כבויה כברירת מחדל. אנחנו שואלים אותך פעם אחת ותוכל לשנות זאת בכל עת בתפריט הראשי. אם תפעיל אותה, בעת שליחת קישור Solo2 יבקש מהשרת שלנו לקרוא את הדף, כך שהכרטיסייה עם הכותרת והתמונה תישלח בתוך ההודעה המוצפנת שלך. כדי לקרוא אותו, השרת חייב לראות את הקישור באותו רגע; הוא אינו שומר אותו, אינו מתעד אותו ואינו יודע למי אתה שולח אותו. מקבל ההודעה אינו יוצר קשר עם האתר, והאתר רואה רק את כתובת השרת שלנו, לעולם לא את שלך או שלו. זה בחינם לכולם.
כן, זה נכון. צריך רק שם משתמש לבחירתך. אנחנו לא מבקשים מספר טלפון, אימייל, שם אמיתי או תעודת זהות.
אין שום דבר בחשבון Solo2 שלך שיכול לקשר אותו לזהות האמיתית שלך. אנחנו אפילו לא יודעים מי אתה. הזהות שלך ב-Solo2 היא קריפטוגרפית בלבד — זוג מפתחות מתמטיים שהמכשיר שלך יוצר כשאתה פותח את החשבון.
לא כיום. Solo2 אינה מורדת מאף חנות אפליקציות, ולכן אינה מופיעה בהיסטוריית הרכישות שלך של Apple או Google - אף אחד שבודק את החשבון המשפחתי שלך לא יכול לראות שאתה משתמש בה. זה ישתנה רק אם בעתיד תחליט להתקין אותה מחנות, כאשר מסלול זה יהיה זמין; המסלול הישיר ימשיך מבלי להשאיר עקבות אלה.
תשלומים שאתה מבצע באינטרנט מעובדים על ידי MenzuriPay, מערכת נפרדת לחלוטין מ-Solo2. בדף חשבון הבנק שלך יופיע חיוב מ-MenzuriPay, לא מ-Solo2. בשרתים שלנו (Solo2.net) איננו שומרים פרטי בנק או היסטוריית תשלומים הניתנת לקריאה: רק את יתרתך הנוכחית, ובזמן אישור התשלום מזהה חד-פעמי שנמחק עם הזיכוי. היסטוריית היתרה שלך שייכת לך ונמצאת במכשירים שלך: היא עוברת אליהם מוצפנת ונמחקת מהשרת שלנו ברגע שהמכשירים שלך קיבלו אותה (לכל המאוחר 10 ימים לאחר שהראשון קיבל אותה).
מי שמשלם ואיזה חשבון מקבל את היתרה לעולם אינם מחוברים יחד.
כשאתה מטעין באתר, שער התשלומים (MenzuriPay) יודע מי משלם, אך אינו יודע עבור איזה חשבון Solo2. אנחנו יודעים איזה חשבון מקבל את היתרה, אך לא מי שילם עליה. כדי לזכות אותך ביתרה, השרת מחבר בין שני הפרטים לרגע קט בלבד, ואינו שומר שום תיעוד של החיבור הזה.
היסטוריית היתרה שלך שייכת לך, ומועברת בצורה מוצפנת.
כל טעינה וכל חיוב יומי נרשמים בהיסטוריה שלך. רישום זה מוצפן עבור החשבון שלך לפני שמירתו: אנחנו איננו יכולים לקרוא את הסכום או את הסיבה. רק המכשירים שלך יכולים לפתוח אותו.
אנחנו שומרים אותו בדיוק לזמן הדרוש כדי שלא תאבד אותו.
ברגע ששניים מהמכשירים שלך קיבלו אותו, הוא נמחק מהשרת. אם רק מכשיר אחד קיבל אותו, אנחנו שומרים אותו למשך 10 ימים נוספים. כך, אם קורה משהו לאותו טלפון, יש לך זמן לפתוח את Solo2 במכשיר אחר ולשחזר אותו. לאחר מכן, הוא נמחק. אם אף מכשיר עדיין לא קיבל אותו (למשל, אם לא התחברת זמן מה), אנחנו שומרים אותו עד שיגיע, לכל היותר 400 ימים. כל הרישומים נשמרים באותו אופן, בין אם מדובר בטעינות ובין אם בחיובים: כך איש אינו יכול להבדיל ביניהם.
מההיסטוריה שלך אנחנו שומרים רק את החודש; מהתשלומים, רק את היום.
לצד כל רישום מוצפן בהיסטוריה שלך נשאר רק החודש. ברישום התשלומים המעובדים, הדרוש לנו לצורך התאמת החשבונות, נשאר רק היום, לעולם לא השעה. כך אי אפשר להתאים תשלום לחשבון על ידי השוואת תאריכים וסכומים.
מה שאיננו יכולים למנוע, נאמר בצורה גלויה.
בזמן עיבוד תשלום, השרת חייב לדעת לאיזה חשבון מיועדת היתרה: אחרת לא יוכל להעביר לך אותה. מה שאנחנו מבטיחים לך הוא שלא נשאר שום תיעוד שיזכור זאת.
מה שאנחנו מוחקים, נמחק באמת.
כאשר אנו מוחקים משהו, אנו דורסים אותו במסד הנתונים. אנו שומרים גיבויים של השרת שלנו למשך 3 חודשים לכל היותר; הם אינם מכילים את ההודעות, אנשי הקשר, הקבצים או השיחות שלך, מכיוון שהשרת שלנו לעולם אינו מחזיק בהם: רק את שם המשתמש שלך ואת הנתונים הטכניים של חשבונך. ומה שהמכשיר שלך שומר מוצפן, כך שאת המעט שכונן עשוי לשמור פיזית לא ניתן לקרוא.
השרת של Solo2 יודע רק את שם המשתמש שלך וגיבוב של הסיסמה שלך. הוא לעולם אינו שומר עם מי אתה מדבר או כמה מנהרות יש לך — המידע הזה קיים רק במכשיר שלך, מוצפן.
כשהאפליקציה שלך רוצה להתחבר למישהו, היא משאירה פתק בשרת ההיכרות עם בקשת יצירת קשר. איש הקשר שלך, שבודק מעת לעת אם מישהו רוצה לדבר, מוצא את הפתק שלך ומקבל את הכתובת שלך. מאותו רגע, שני המכשירים מדברים ישירות זה עם זה כל עוד הרשת מאפשרת זאת. שרת ההיכרות לא משתתף יותר בחילופים אלו.
כאשר הרשת אינה מאפשרת חיבור ישיר זה (נפוץ ברשתות סלולריות או מאחורי חומות אש מסוימות) — או כאשר אתה מעדיף לא לחשוף את ה-IP שלך לאיש הקשר שלך — התקשורת עוברת דרך המראה שלנו, באירופה. היא עדיין מוצפנת מקצה לקצה, כך שהמראה לא יכולה לקרוא אותה; וכמו שרת ההיכרות, הוא גם לא שומר שום יומן: הוא לא יודע מי מדבר עם מי, מתי, או כמה נתונים הועברו. הוא יכול לראות רק את התעבורה הכוללת המצטברת של כל הפלטפורמה, לעולם לא של שיחה ספציפית.
כל מה שעובר דרך שרת ההיכרות חי בזיכרון הזמני למשך אלפיות שנייה ונמחק מיד. שום דבר לא נכתב לשום דיסק. השרת לא יודע אם החיבור נוצר, כמה זמן הוא נמשך או כמה הודעות הוחלפו. אם השרת היה נכבה, שני המשתמשים היו ממשיכים לדבר.
השיחה מאובטחת עוד לפני שהיא מתחילה: כשהמנהרה נוצרת, המכשירים מחליפים מפתחות הצפנה. כל הודעה מוצפנת עם המפתח של הנמען. רק הוא יכול לפענח אותה. לאף אחד אחר אין את המפתחות האלה — אפילו לא לשרת.
בהעברת ההודעות הנפוצה ביותר כיום, הודעות עוברות דרך שרתי החברה המספקת את השירות - גם כשהן מוצפנות. לא ב-Solo2. מה שאתה כותב עובר ישירות מהמכשיר של הכותב למכשיר של הקורא. ההבדל הזה הוא ארכיטקטוני, לא קוסמטי: מה שלעולם לא עובר דרך השרתים שלנו לא נוכל לתת לצד שלישי. עבור רוב האנשים והאיומים הנפוצים ביותר - שירות שנפגע, צו בית משפט על החברה, הפרת ספק מסיבית - השכבה הראשונה מספיקה.
ובכל זאת, אנחנו מצפינים. ישנם תרחישים שבהם ארכיטקטורה לבדה אינה מספיקה: תוכנית השוכנת במכשיר שלך ומנטרת תעבורה יוצאת, רשתות במעקב של שחקנים עם משאבים רבים, ניתוח דפוסים בקנה מידה תעשייתי. עבור אותם תרחישים - העיתונאי עם מקור, עורך הדין עם תיק רגיש, הרופא עם נתוני המטופל, משא ומתן במסגרת הסכם סודיות - Solo2 מצפין שני דברים: תוכן ההודעה והנתונים השולחים. כל הודעה מוצפנת במפתח ייחודי המושמד ברגע שנעשה בה שימוש, וגם המפתחות המצפינים את נתוני השליחה מתחדשים מעת לעת.
Solo2 מגן עליך בשתי שכבות: ראשית לפי המקום שבו ההודעות שלך לא נשמרות, ואז לפי איך הבתים הספורים שכן עוזבים את המכשיר עוברים. לרוב האנשים, השכבה הראשונה מספיקה. למי ששולח את מה שחשוב במיוחד - מסמכים רגישים, שיחות עם מטופל, תיקים פתוחים, הצעות עם סעיפי סודיות - השני קיים ופועל בשתיקה.
התקן את Solo2 בשני המכשירים והתחבר עם אותו משתמש. כששניהם מחוברים בו-זמנית, הסנכרון מתבצע באופן אוטומטי. אתה לא צריך לעשות כלום.
Solo2 מסנכרן הכל: הודעות, קבצים, אנשי קשר, הגדרות. מה שיש לך במכשיר אחד מופיע בשני. אם תוסיף איש קשר בטלפון, הוא יופיע במחשב. אם תשנה את ערכת הנושא הוויזואלית במחשב, היא תשתנה בטלפון. הכל בזמן אמת, כששניהם פעילים.
הסנכרון הוא ישיר בין המכשירים שלך — הוא לא עובר דרך שום שרת. הנתונים שלך עוברים מוצפנים מאחד לשני בדיוק כמו שיחה עם אדם אחר.
פרט אחד: דפדפנים מסוימים עשויים להשהות כרטיסיות לא פעילות כדי לחסוך בסוללה. אם אתה משתמש במחשב שלך כצומת קבוע, מומלץ להצמיד את הכרטיסייה של Solo2 או לבטל את השהיית הכרטיסיות האוטומטית בהגדרות הדפדפן.
השתמש בשני מכשירים. זו ההגנה הטובה ביותר. כשהטלפון והמחשב שלך מחוברים ל-Solo2 בו-זמנית, כל ההודעות, הקבצים ואנשי הקשר שלך מסתנכרנים אוטומטית ביניהם. אם תאבד אחד, לשני תהיה העתק מלא שלך.
המחשב בבית או במשרד יכול לשמש כצומת קבוע. אם תשאיר את Solo2 פתוח בכרטיסיית דפדפן, המחשב שלך יקבל וישמור כל מה שנשלח אליך, גם כשהטלפון כבוי או ללא קליטה. כשהטלפון יתחבר מחדש, הוא יסתנכרן אוטומטית.
זה כמו שיש לך שרת פרטי משלך — אבל בלי לוותר על שום ערבות לפרטיות. הכל נשאר מוצפן, הכל נשאר ישיר בין המכשירים שלך, ולאף אחד אחר אין גישה לנתונים שלך.
קח בחשבון שהסנכרון הוא דו-כיווני: אם תמחק משהו במכשיר אחד, הוא ייעלם בשני. זה יכול להיות יתרון — אם הטלפון שלך נגנב, תוכל לבצע גיבוי מהמחשב שלך ואז להפעיל מחיקה כוללת שתופץ לטלפון הנגנב.
לאבטחה מרבית, שלב את הסנכרון עם גיבויים תקופתיים של הנתונים שלך מתפריט Solo2. הסנכרון מגן עליך ביומיום. הגיבוי מגן עליך מפני מצבי קיצון.
אתה יכול לקחת את כל הנתונים שלך ב-ZIP סטנדרטי, הניתן לקריאה בכל מחשב:
- פתח את ההודעות השמורות שלך ולחץ על «שמור עותק».
- בתיבת הדו-שיח של הייצוא, גלול מטה לקטע «עותק קריא (.zip)» ולחץ על הלחצן.
- הזן את הסיסמה שלך ושמור את הקובץ היכן שתרצה.
ה-ZIP מכיל תיקיה אחת לכל שיחה (ההודעות שלך בטקסט קריא ובפורמט מובנה, בתוספת קבצים מצורפים עם שמם המקורי), ההגדרות שלך והצהרת היתרה שלך.
שני דברים חשובים: זה לא גיבוי בר שחזור (בשביל זה נועד הגיבוי המוצפן), והקובץ לא מוצפן - שמור אותו במקום בטוח (ואם תרצה, תוכל להצפין אותו בעצמך עם הכלי המועדף עליך).
כֵּן. לחץ על 📞 (או 🎥 עבור וידאו) בצ'אט. אם איש הקשר שלך מחובר, השיחה מצלצלת ישירות. אם לא, המכשירים שלך מקבלים את הודעת השיחה גם אם Solo2 סגורה; כשפותחים את האפליקציה, השיחה מתבססת ואתה עונה בעזרת הכפתור הירוק. אם הוא לא עונה, תראה «ללא מענה» ותהיה לו «שיחה שלא נענתה» בצ'אט. עם מספר מכשירים אתה יכול לענות בכל אחד מהם. (באייפון: כשהאפליקציה מותקנת וההתראות מותרות).
איך זה עובד בפנים? ההודעה משתמשת באותו ערוץ הודעות דחיפה כמו Toques: השרת שלנו שולח רצף זמני של הודעות למכשירים שלך - הוא שולח אותן ולא שומר דבר. זו ההתערבות היחידה שלו. השיחה עוברת ישירות ממכשיר למכשיר, מוצפנת מקצה לקצה, וה-«שיחה שלא נענתה» נכתבת למכשיר של המתקשר ועוברת דרך המנהרה המוצפנת אל שלך כשאתה מתחבר - השרת לא רואה אותה ולא שומר אותה. כמו ב-Toques, אתה יכול לבטל התראות אם אתה מעדיף שהשרת לא יוכל לשלוח שום דבר למכשירים שלך.
בכל גודל שתרצה: איננו מציבים שום מגבלה. המגבלה היחידה היא המקום הפנוי במכשיר שלך, מפני שהקובץ עובר ישירות ממכשיר אחד למשנהו בלי להישמר בשום שרת. וזה לא משנה כמה הוא גדול — אנחנו שולחים אותו בחלקים קטנים, כך שהמכשיר שלך כמעט אינו צורך זיכרון: קובץ עצום קל כמו קובץ קטן.
בחיבור שלך. הקובץ עובר ישירות בין שני המכשירים כשהרשת מאפשרת זאת, תמיד מוצפן מקצה לקצה, ולעולם אינו נשמר בשרת שיאחסן אותו או יאט אותו. לכן המהירות היא פשוט זו שהחיבור שלך מספק, ולא מגבלה שאנחנו מטילים.