מה שנקודת המפגש שלנו יודעת עליך
נתחיל מהבסיס. נקודת המפגש שלנו יודעת בדיוק שלושה דברים עליך: שם המשתמש שלך, המזהה הייחודי שלך, וגיבוב (hash) של הסיסמה שלך. גיבוב הוא טרנספורמציה מתמטית בלתי הפיכה — היא יכולה לאמת שהסיסמה שלך נכונה בלי לדעת מה היא. הסיסמה האמיתית שלך קיימת רק בראש שלך ובמכשיר שלך.
שום דבר נוסף. אנחנו לא שומרים עם מי אתה מדבר או על מה אתה מדבר. המנהרות ושמות אנשי הקשר שלך קיימים רק במכשיר שלך, מוצפנים, ונקודת המפגש שלנו אינה יכולה לפתוח אותם גם אילו רצתה.
תיבות הדואר
דמיינו קיר של תיבות דואר ממוספרות, כמו בסניף דואר ישן. כשהאפליקציה שלך רוצה להתחבר עם מישהו, היא משאירה פתק בתיבה שאומר 'אני רוצה לדבר עם משתמש X'. לא יותר מזה. היא לא אומרת מי אתה. היא לא אומרת על מה אתה רוצה לדבר. רק פתק בתיבה.
מדי פעם, כל האפליקציות המחוברות ל-Solo2 בודקות את תיבות הדואר למקרה שמישהו השאיר להן פתק. זה כמו לעבור בדואר ולשאול: "יש משהו בשבילי?". אם איש הקשר שלך מוצא את הפתק שלך, הוא מבקש מנקודת המפגש את כתובת ה-IP שהשארת. היא מוסרת לו אותה. הכתובת נשמרת בזיכרון השרת למשך מספר שניות ולעולם אינה נכתבת לדיסק.
מהנקודה הזו, נקודת המפגש נעלמת
ברגע ששני המכשירים יודעים את הכתובת של השני, הם מדברים ישירות אחד עם השני. נקודת המפגש כבר לא משתתפת. אם חיבור ישיר אינו אפשרי, ההודעות עוברות מוצפנות דרך המראה שלנו, שאינה שומרת דבר. היא לא מאחסנת אותן. היא לא יודעת אם החיבור נוצר או לא. היא לא יודעת כמה זמן הוא נמשך. היא לא יודעת כמה הודעות מוחלפות או מה גודלן.
עד כדי כך, שאם נקודת המפגש הייתה נכבית באותו רגע, בחיבור ישיר שני המשתמשים היו ממשיכים לדבר בדיוק אותו דבר. השיחה לא תלויה בה. היא הייתה תלויה בה רק כדי ששני המכשירים ימצאו אחד את השני. ברגע שהם מחוברים, היא לא רלוונטית.
השיחה מאובטחת עוד לפני שהיא מתחילה
כששני אנשים יוצרים מנהרה ב-Solo2, המכשירים שלהם מחליפים מפתחות הצפנה ציבוריים. מאותו רגע, כל הודעה מוצפנת עם המפתח של הנמען — ורק הנמען יכול לפענח אותה. זה קורה לפני שכל שיחה מתחילה. המפתחות מוכנים מרגע יצירת המנהרה.
לכן, כששני המכשירים מתחברים ישירות, התקשורת כבר מוגנת. הם לא צריכים לנהל משא ומתן על שום דבר. הם לא צריכים לבקש רשות מנקודת המפגש. המפתחות שלהם, במכשירים שלהם, ולאף אחד אחר אין אותם.
מה זה אומר בפועל
שהשיחות שלך אינן נשמרות בשום שרת. אין מסד נתוני הודעות שניתן לפרוץ אליו. הן נעות מוצפנות מהמכשיר שלך למכשיר של האדם האחר.
בפעם הבאה שמישהו יאמר לך שאפליקציה "מצפינה את ההודעות שלך מקצה לקצה", שאל אותו על כל השאר: מי מכיר את אנשי הקשר שלך, באיזו שעה אתה מדבר, באיזו תדירות. אם התשובה היא "השרת שלנו, אבל אנחנו לא משתמשים בזה לשום דבר רע" — זו הבטחה. ב-Solo2 התשובה שונה: אנשי הקשר שלך מוצפנים במכשיר שלך ואנחנו לא שומרים עם מי אתה מדבר או על מה אתה מדבר.