נתון שנראה תמים
כשאפליקציית הודעות מבקשת ממך את מספר הטלפון שלך, זה נשמע הגיוני. אחרי הכל, זו אפליקציית תקשורת. היא צריכה לדעת מי אתה כדי לחבר אותך לאנשי הקשר שלך. נשמע הגיוני. אבל יש משהו שבדרך כלל לא מסבירים: מספר הטלפון שלך מקושר לשם האמיתי שלך, לתעודת הזהות שלך, לכתובת הדואר שלך. זה לא נתון טכני. זו הזהות האזרחית שלך.
מאותו רגע, כל הודעה שאתה שולח, כל קבוצה שאתה שייך אליה, כל איש קשר שיש לך וכל שעה שאתה מתחבר מקושרים לאדם עם שם אמיתי. לא כי מישהו חיפש את זה בכוונה. פשוט כי ככה המערכת עובדת: המספר שלך הוא תעודת הזהות הדיגיטלית שלך.
למה הם מבקשים אותו?
הסיבה הרשמית היא בדרך כלל נוחות. "ככה אתה מוצא את החברים שלך אוטומטית." האפליקציה מעלה את רשימת אנשי הקשר שלך לשרת, מצליבה את המספרים ומראה לך מי עוד משתמש בה. מהיר ופשוט.
אבל תחשוב על זה הפוך. זה אומר שלחברה יש את המספר שלך, את המספר של כל אנשי הקשר שלך — כולל אלה שלא משתמשים באפליקציה — והיא יודעת בדיוק מי מכיר את מי. רשת הקשרים הזו שווה הון. לא כי היא נמכרת ישירות, אלא כי היא מאפשרת לבנות פרופיל מאוד מדויק של מי אתה, עם מי אתה בקשר ואיך אתה חי.
החלופה קיימת
אפשר ליצור אפליקציית הודעות שבה אתה לא צריך לתת את מספר הטלפון שלך. ולא את האימייל שלך. ולא שום פרט אישי. אתה בוחר שם משתמש — איזה שתרצה, יכול להיות בדוי — וסיסמה. זה הכל. אף אחד לא יודע מי מאחורי השם הזה אלא אם אתה אומר.
כדי להתחבר עם מישהו, אין צורך שהאפליקציה תסרוק את אנשי הקשר שלך. אתה משתף קוד QR או קישור עם האדם שאתה רוצה לדבר איתו, איך שאתה מעדיף: באופן אישי, באימייל, באמצעי אחר. החיבור נוצר בין שניכם. אנחנו גם לא שומרים עם מי אתה מדבר או על מה אתה מדבר.
מה אם אאבד את החשבון שלי?
זו השאלה הנפוצה ביותר. אם אין מספר טלפון או דוא"ל המשויכים לחשבון, כיצד אוכל לשחזר אותו? התשובה היא חתימה קריפטוגרפית: 24 מילים ש-Solo2 מייצרת עבור החשבון שלך. 24 המילים הללו הן הזהות שלך — המפתח לגישה למידע שלך. אתה רושם אותן על נייר, שומר אותן במקום בטוח (תוכל למצוא אותן ב-«הנתונים שלי → הצג את 24 המילים שלך»), ובעזרתן תוכל לשחזר את הגישה לנתונים שלך מכל מכשיר שיש לך עותק שלהם בו: המכשיר שבו יצרת אותם, מכשיר אחר שסנכרנת, או גיבוי ששמרת בעצמك. הנתונים שלך נמצאים רק במקום שבו החלטת שהם יהיו.
זה אותו עיקרון שארנקי קריפטו משתמשים בו. הזהות שלך לא תלויה בחברה, לא בשרת, לא במספר טלפון שיכול להשתנות. היא תלויה במשהו שרק לך יש. ואם לאף אחד אחר אין את 24 המילים האלה, אף אחד אחר לא יכול להיות אתה.
עניין של עקרונות
לבקש את מספר הטלפון שלך זו לא הכרח טכני. זו החלטת עיצוב. זה לבחור את הנוחות של המפעיל על חשבון הפרטיות של המשתמש. זה להחליט שלהצליב מאגרי מידע חשוב יותר מלכבד את האנונימיות של מי שרוצה פשוט לדבר עם אדם אחר.
יש דרך אחרת לעשות דברים. פחות נוחה לחברה, אולי. אבל לאין ערוך יותר מכבדת את האדם שנמצא בצד השני של המסך.