מה החנות יודעת עליך
בכל פעם שאתה מתקין אפליקציה מה-App Store או Google Play, נוצר רישום קבוע בחשבון שלך. שם האפליקציה, התאריך, המכשיר. לא משנה אם תמחק אותה למחרת. הרישום נשאר. לנצח.
כל מי שיש לו גישה לחשבון המשפחתי שלך יכול לראות אילו אפליקציות התקנת. בן או בת הזוג שלך. ההורים שלך. הילדים שלך. עמית שאתה חולק איתו תוכנית עסקית. זו היסטוריה שלא ניתן למחוק ושאתה לא שולט בה.
אפליקציית פרטיות שמשאירה עקבות היא לא פרטית
חשוב על זה רגע. אפליקציית הודעות שמבטיחה סודיות, אבל מופיעה בהיסטוריית הרכישות שלך, כבר הפרה את ההבטחה הזו לפני שאתה שולח את ההודעה הראשונה. לא משנה שההודעות מוצפנות אם מישהו יכול לראות שהתקנת אותה.
יש מצבים שבהם עצם העובדה שאתה משתמש באפליקציה כבר אומרת יותר מדי. מתנגד משטר במדינה שבה מפקחים על התקשורת. עיתונאי שעובד בחשאי. אזרח שפשוט רוצה לדבר בחופשיות עם בן משפחה שחי מחוץ למדינתו. זו לא פרנויה. זו מציאות יומיומית של מיליוני אנשים ברחבי העולם.
איך זה עובד בלי חנות
Solo2 היא אפליקציית ווב. אפשר להשתמש בה בשתי דרכים. ראשית: ישירות בלשונית דפדפן, כמו כל אתר אינטרנט. שנית: על ידי התקנתה במסך הבית שלך, שם היא מתנהגת כמו אפליקציה מקורית — עם אייקון משלה, התראות והכול. בשני המקרים, היא לא עוברת דרך שום חנות.
להתקין אותה פירושו להוסיף אותה למסך הבית מהדפדפן. ב-iPhone, זה כפתור בתפריט השיתוף של Safari. ב-Android, הדפדפן מציע את זה ישירות. צעד אחד. פחות מדקה. פרט חשוב אחד: הכספת שלך — שם חיים ההודעות, הקבצים ואנשי הקשר שלך — נוצרת בתוך הדפדפן או האפליקציה המותקנת שבהם נרשמת לראשונה. אם נרשמת באפליקציה המותקנת, הכספת שלך חיה שם. אם נרשמת בלשונית דפדפן, היא חיה בלשונית הזו. אלה מרחבים נפרדים. לכן אנחנו ממליצים להתקין קודם וליצור את החשבון אחר כך.
מה לא נרשם
כיוון שהיא לא עוברת דרך החנות, אין רישום בחשבון ה-Apple או Google שלך. היא לא מופיעה בהיסטוריית הרכישות. היא לא מקושרת לכרטיס האשראי או לחשבון המשפחתי שלך. שום מערכת חיצונית לא יודעת שיש לך אותה.
אם תחליט אי פעם למחוק את Solo2, היא נעלמת לחלוטין. האייקון, נתוני הדפדפן, הכספת המקומית שלך. שום דבר לא נשאר בשום שרת, בשום רישום, בשום חשבון. כאילו היא מעולם לא הייתה.
זה לא חיסרון. זה העיצוב.
כשמישהו שואל 'למה אתם לא ב-App Store?', התשובה פשוטה: כי להיות בחנות היה משאיר עקבות שסותרים את מה שאנחנו מבטיחים. זו לא מגבלה טכנית. זו החלטה עקרונית. הפרטיות מתחילה לפני שאתה שולח את ההודעה הראשונה.